עור של פיל

הביטוי “עור של פיל” מוגדר כ – חֹסֶר רְגִישׁוּת וְאִי-הִתְחַשְּׁבוּת בְּדַעַת הַבְּרִיּוֹת וּבַבִּקֹּרֶת שֶׁלָּהֶן. נהוג להשתמש בביטוי גם בהקשר של – הוּא לֹא יֵיעָלֵב מִזֶּה, יֵשׁ לוֹ עוֹר שֶׁל פִּיל.

הפירוש והשימוש הנ”ל מתייחסים אך ורק לעובי עורו של הפיל, אבל אין לזה ולא כלום עם המורכבות של מבנה העור ותפקידו בחיי הפיל.

למרות עוביו של עור הפיל שמגיע עד 9 ס”מ, פי חמישים מעור אדם, שלא כמו בני האדם ורוב בעלי החיים הפיל אינו מזיע, ולמרות החום הרב השולט בסוואנות ובמרחבים בהם חיים הפילים אין להם בעיה לווסת ולשמור על חום גוף תקין.

עור הפיל מתפתח ומתעבה עם השנים בצורה של נדבך על נדבך, בשכבות ובטקסטורה של סדקים. מבנה ייחודי זה מאפשר לפיל להכיל בסדקים ובין השכבות אוויר ומים שמתפשטים על פני שטח רחב ולמעשה בכול מעטפת גופו, ובכמות של פי עשרה מזו שהייתה נערמת על שטח חלק. בדרך זו עור הפיל גם מגן עליו מהצטברות של בוץ ואבק מחד, ומגן מקרני שמש ומטפילים מאידך.

למעשה שולט הפיל על קירור הגוף באמצעות EVAPORATIVE COOLING SYSTEM – קירור באמצעות מערכת אידוי, ונערכים מחקרים רבים לגבי פעולת הקירור של עור הפיל בין היתר במטרה להשתמש במסקנות לצורך טיפול בעור האדם.

בשילוב חכם בין הגנה על העור להנאה צרופה אין דבר שפילים בכלל, ופילים צעירים בפרט אוהבים יותר מלהתפלש באמבטיית בוץ מפנקת. הבוץ שמתייבש משמש הגנה מושלמת על עור הפיל בכלל, ועל חלקים רגישים במיוחד כגון האוזניים מפני נזקי שמש וחרקים מזיקים. נמצא כי סוג זה של “טיפול” מאפשר גם הגנה על פצעים מפני זיהום, וריפויים.

מדי פעם נוהגים הפילים לשטוף את עצמם באמצעות נשיפה של כ-14 ליטר מים שביכולתם לאכסן בחדק, ולכוונם לכל חלק בגופם העצום. לצורך כך פיתחו הפילים יכולת לזהות מים ממרחק של קילומטרים רבים אפילו אם הם מאוכסנים בתוך גזע עץ, או מתחת לאדמה…